אחר כך הם קעקעו על היד שלי את המספר 71978. בכיתי המון. לא בגלל שכאב לי, לא; בגלל המספר. איבדתי את שמי והייתי רק מספר. אימי אמרה לי: "אל תבכי, לא קרה כלום, כשנחזור הביתה תלמדי בבית ספר לריקוד ותקבלי צמיד גדול ואיש לא יראה את המספר". מעולם לא למדתי בבית ספר לריקוד ומעולם לא קיבלתי צמיד.
נינה
בגלל
נינה וייל נולדה בקלטאו (היום ברפובליקה הצ'כית) ב-1932. היא חיה בפראג וב-1942 גורשה לטרזיינשטט. אחר כך הגיעה עם אִימה אמליה לאושוויץ. היא הייתה בת 12 כשאימה בת ה-38 מתה שם מתשישות. נינה וייל נחלצה מסלקציה של רופא המחנה, יוזף מנגלה. היא שרדה גם במחנה עבודה. לאחר דיכוי האביב של פראג הוענק לה ולבעלה מקלט בשווייץ. היא עבדה במעבדה של בית החולים האוניברסיטאי בציריך.
